לשדרג את המוח – כמה אתם משקיעים במה שאתם עושים?
קיבלתי מחבר ילדות תמונות שלנו בתחפושות כשהיינו קטנים.
זה העלה בי חיוך וזיכרונות נעימים ומשם דילגתי ישירות לאלבומים שלי.
אז הנה לכם אותי מחופשת ליוונייה מרודוס בבגדים מסורתיים.
הייתי בת 5, אני חושבת.
למה דווקא יוונייה מרודוס, תשאלו.
שאלה טובה, כי התשובה היחידה היא שאבא שלי נסע מטעם חייל הים לרודוס,
ובין המתנות שהביא הייתה בובה קטנה עם בגדים מסורתיים.
הבובה הזאת פיארה את ה”מזנון” (ככה קראו לספרייה שהייתה בכל סלון טיפוסי
בשיכונים של אז).
ואז אמא שלי החליטה שהיא תופרת לי תחפושת לפורים לפי הבובה הזאת.
כשאני מסתכלת על התמונה, אפילו שהיא בשחור לבן – במקור זו שמלה שחורה מקטיפה עם כובע וסינר בצבעי ארגמן – אני קולטת כמה אמא שלי דייקה בפרטים. הכול תפור על ידה, בדיוק לפי המודל הבובתי.
(צבעתי לכם אותה דרך מיי-הריטג'(
אני יודעת שגם אתם יכולים להבחין באיכות והדיוק של הפרטים מהתמונה המאוד ישנה הזאת.
איזו השקעה! נכון?
ולמרות שהתחפושת עברה במשך השנים הרבה ידיים עד שהתבלתה,
חשבתי על זה שכל העבודה הזאת הייתה בשביל חג אחד, כמה ימים קצרים של חגיגות.
וזה גרם לי להרהר על כמה אנו מוכנים להשקיע בדברים שאנחנו עושים.
ומה ההבדל בין הדברים שאנחנו “מחפפים” והדברים שאנחנו משקיעים בהם?
אני שמתי לב שכשאני לובשת, למשל, בגד מאיכות טובה, מבד משובח, תפירה
מוקפדת, בגד מושקע, אני פתאום מזדקפת, פתאום מרגישה חשובה יותר.
אני יודעת שזו הרגשה בלבד. אני יודעת שזה לא אמור להגדיר אותי, אבל זה מעניק לי בטחון,
גאווה וזקיפות קומה שנמצאים ברקע של כל מה שאני עושה באותו הרגע.
הביטחון הזה מאפשר לי להעז לעשות דברים שאולי בדרך כלל אני חוששת מהם.
והאומץ הזה מאפשר לי לפתח יכולות חדשות, ללמוד משהו חדש,
להתקרב עוד צעד אל עבר הגרסה הטובה יותר של עצמי.
אז כשלעצמו אין לבגד או לחפץ או לרהיט ערך אמיתי. בהחלט אפשר
להסתדר בלעדיו.
אבל כשאני מרגישה יותר טוב, יותר בטוחה בעצמי, כשאני זוקפת את קומתי,
לכך בהחלט יש ערך.
אז אני לא באה פה לעודד צריכה של מותגי יוקרה, זו לא הכוונה.
ואכן, אמא לי תפרה לי את התחפושת בבית, זה לא היה משהו שעלה הרבה כסף,
אבל הושקעה שם תשומת לב, עד הפרט הקטן,
הייתה שם הרבה יצירתיות,
הייתה שם כוונה חזקה.
זה מה שעושה את ההבדל. אז מה אנחנו יכולים לשפר היום בעצמנו, בסביבה שלנו,
כדי שנרגיש היום חזקים, ראויים, זקופי קומה?