קריאה מהירה, אור ונוצות של טווס – מה הקשר?
?מה הקשר בין נוצות של טווס, אור וקריאה מהירה
לכאורה אין קשר.
אבל בפעם הראשונה ששמתי לב לתופעה הזאת זה הכה בי חזק
וגרם לי לחשוב.
מכירים טווסים? יש להם צבעים מהממים. הכחול הזה,
הזנב עם ה”עיניים” בטורקיז, סגול וכחול כהה.
היופי המהמם שבו מתהדר הזכר – יש לציין שזה באמת
רק הזכר, אבל בואו גם נזכור שזה מיועד לפתות את
הנקבה – הוא בעצם התכונה הכי בולטת של החיה הזאת.
במקום בו אני שוהה כעת יש ארבעה טווסים, ומכולם
לזכר הגדול יש את הזנב המרשים ביותר.
אבל עכשיו הוא איבד את רובו. אומרים שזה תהליך
טבעי ושבקרוב יגדל לו זנב חדש, אז אל דאגה.
כשהטווס השיר את הנוצות של הזנב שלו, שמחתי מאד לקבל
כמה מהן. הן באמת יפות. ועכשיו הן מקשטות את שולחן
הכתיבה שלי.
כשאחזתי את הנוצות והבאתי אותן למשרד,
שמתי לב שהצבע שלהן די אפור.
חשבתי שזה מה שקורה לנוצות כשהן כבר
לא על הטווס עצמו, שהן מאבדות את הצבע
הכל כך ייחודי שלהן.
אבל פתאום היה רגע שבו השמש הכתה על
הנוצות ופתאום הצבע חזר.
ואז זה הכה בי:
זה האור שיוצר את הצבע!
ה”מציאות” אינה קיימת, אם כן.
הנוצות לא אפורות, הן לא מאבדות את הצבע.
אם נאיר אותן באור הנכון, הם יזהרו בצבעים מדהימים.
באיזה צבע אתם?
באיזה צבע צבעו אתכם?
מה אמרו עליכם ואתם האמנתם?
בימים האחרונים פרסמתי עדות מדהימה ששלחה
לי עיינה. עיינה עשתה את הקורס לפני שנה.
לא הכרתי אותה.
פתאום הגיע המייל שריגש כל כך.
אם עוד לא קראתם, גללו קצת את הדף.
ואני שמה את זה גם כאן
כל החיים עיינה האמינה שהיא לא יכולה,
שכדי לקרוא ספר צריך להיות אחרים ממה שהיא.
אני לא רוצה בכלל לחשוב על מה שהיא עברה
בחיים שלה, על השכנועים שהיא הפנימה לגבי
היכולות שלה והאפשרויות שלה.
אבל עיינה לא ויתרה. היא האירה באור את היכולות
שלה. היא לא נכנעה. היא גידלה כוח רצון
ובעזרתו עשתה בגרות אקסטרנית וגם את הקורס שלי.
והיום עיינה זוהרת בצבעים שלה, היא קוראת ספרים,
היא מתרכזת, היא מסכמת, היא זוכרת.
היום היא יכולה “לפרוש את הזנב המרשים שלה
במלוא יופיו”.
האור יוצר את הצבע. בוא, אור.