קריאה מהירה והמידע שאגור לנו במוח
אתמול ירדתי למחסן כדי לבדוק כמה דברים שנמצאים שם ונתקלתי בקופסה ששמורה שם – שכמובן לא זכרתי כלל וכלל את קיומה – ובה אוסף מטבעות מימי נעורי, שהייתי נוהגת למלא בבקבוקי יין ריקים.
אני לא מתווכחת עם עצמי אפילו על הסיבה לאגור מטבעות בתוך בקבוקים, כנראה היו לי הסיבות שלי 😊
מה שכן, הבקבוקים כבר אינם והלב התמלא בשמחה לפגוש חברים ותיקים מהילדות: היו שם מטבעות של אגורה אחת – שתמיד אהבתי בשל צורתם המיוחדת המזכירה פרח – ומטבעות של 5 אגורות (אגורות של לירה, מה שהיה לפני השקל, שהיה לפני השקל החדש…), כשהוותיק ביניהם הראה את שנת תש”כ (1960), והיו שם, ובכן, אסימונים.
הראיתי את המטבעות לשכנה שלי. היא צעירה ומעולם לא ראתה אסימון לפני כן. היא רק מכירה, כמו כולנו, את הביטוי שנשאר מאותה תקופה “נפל לו האסימון“, מה שמתאר כיום רגע של “אָהָה”, כלומר תובנה שמגיעה בבת אחת.
אז למי שלא מכיר מה זה אסימון – וצרפתי כאן את התמונה שלו – האסימון, שערכו היה מתעדכן, הווה את הדרך היחידה לעשות שיחת טלפון מטלפון ציבורי.
רגע, טלפון ציבורי – מה זה???
אז כן, דמיינו עולם בלי טלפונים סלולריים חכמים או לא. ברחובות היו תאי טלפון והם היו דרך לגיטימית לעשות שיחות, בפרט שבבתים רבים עדיין לא היו טלפונים קוויים. כדי לערוך את השיחה הזאת, צריך היה לשים אסימון בחריץ וכשמישהו היה עונה בצד השני – הבנתם כבר –האסימון היה נופל לו בקול מצלצל אל תוך מאגר האסימונים בתוך קופסת הטלפון.
אז “נפל האסימון” זה משהו שקורה כאשר נוצרת תקשורת.
הרגע הזה שבו מגיעה אלינו תובנה הוא רגע קסום.
הרגע של ה”אהה”
איך זה בעצם עובד? מה זאת התובנה הזאת, ה”אהה” הזה?
בלי להיכנס להסברים מדעיים מסובכים, מה שחשוב לנו לדעת זה שבמוח שלנו אגורים הרבה פרטי מידע שלרובם אנו כלל לא מודעים.
מחקרים מדעיים מעריכים שהיחס בין כמות הנתונים שנמצאים בחלק המודע של המוח לעומת אלה שנמצאים בחלק הלא מודע הוא 1/10,000.
מדהים, נכון?
על כל פרט מידע אחד שאנו מודעים לו, יש 10,000 פרטי מידע שנאספו במשך השנים ושאנו בדרך כלל לא מודעים להם כלל. הם נמצאים אי שם בנבכי המוח שלנו, טמונים בזיכרון, אבל לרוב אנחנו לא מודעים לכך שהם שם.
זה אומר שיש לנו הרבה יותר ידע מכפי שאנו יודעים, שהמוח שלנו הרבה יותר אינטליגנטי מכפי שאנו חושבים. אנחנו הרבה יותר אינטליגנטיים ממה שנראה לנו. חדשה טובה, לא?
איך המוח מעבד את הנתונים
כשנכנס גירוי כלשהו, כל דבר שהוא שנקלט דרך חמשת החושים שלנו – בעיקר דרך חוש הראייה, יש לומר, שהוא הדומיננטי ביותר בין החושים – המוח מיד מעבד את הנתון שהגיע. מטרתו של העיבוד הזה, שעובר קודם כל דרך התָלָמוס, היא קודם כל לוודא שאנו לא עומדים בפני סכנת חיים שצריך להתכונן ולהגיב אליה כדי להגן על חיינו. ואכן, המוח שלנו – או יותר נכון שלושת המוחות שלנו – מחווָטים קודם כל כדי לשמר את החיים שלנו, זו הקדימות, זה הדבר החשוב ביותר.
למשל, אם חו”ח ניפול, היד שלנו תעלה באופן אוטומטי כדי לבלום את הנפילה או להגן על הפרצוף שלנו. לא נצטרך לחשוב על כך לוגית, זה יקרה באופן אוטומטי.
בטח התנסיתם כבר בנסיעה במכונית ביום חורף, למשל, שאם המכונית ממול עוברת דרך שלולית ומים משפריצים על השמשה הקדמית של המכונית שלכם, אתם מוצאים את עצמכם עוצמים את העיניים כדי להימנע מהמים. המים, כמובן, לא יגיעו אליכם בכל מקרה כי הם ייעָצרו בשמשה הקדמית שלכם, אבל דווקא את הנתון ההגיוני הזה המוח לא מחשב ואנו מוצאים את עצמנו “מתגוננים” מפני המים.
כל זה טוב ויפה כשמדובר בהצלת החיים שלנו. אך הבעיה היא שהמוח לא מבדיל פעמים רבות בין מה שהוא באמת סכנת חיים ובין מה שהוא פשוט נתון חדש ולא מוכר ושלכן אין לנו מידע קודם לגבי מה שצריך לעשות איתו… וזאת כבר בעיה מסוג אחר, כי ההשלכות של התופעה הזאת הן קשות, בעיקר כשמדובר בדברים חדשים שאנו רוצים ללמוד. ואכן, בשל המנגנון הזה קשה לנו באופן כללי לעשות שינויים.
אבל במאמר הזה הבטחתי לכם להסביר על הרגע של התובנה, של ה’אהה’, נכון?
המוח האסוציאטיבי
ובכן, עוד תפקוד נפלא של המוח שלנו הוא הנטייה ל’אסוציאציה’ וזאת קשורה ישירות לפעולת ה’גנרליזציה’, הכללה.
אל תדאגו, אני מיד מסבירה.
כאשר מגיע גירוי למוח שלנו, אחרי שהמוח ברר ווידא שאין פה סכנת חיים, המוח שלנו מפעיל את מנוע החיפוש הפנימי, את ה”גוגל” הפנימי שלנו, ומחפש את כל מה שדומה או מזכיר את הנתון הזה. לגבי כל נתון, המוח שלנו שואל את עצמו “מה זה? מה אני צריך לעשות עם זה?“
שוב, המטרה היא לזהות את הנתון הזה, “לתת לו שם“, לתייג אותו, כדי לדעת איך להתנהג. גם זה קורה באופן אוטומטי וללא המודעות שלנו.
אגב, במאמר מוסגר, הרבה מתופעות הקשורות בהפרעות הקשב נובעות ממש מהתפקוד הזה. בשל הבעיה למקד את תשומת הלב בדבר אחד, אנו מפליגים יחד עם המוח שלנו למחוזות האסוציאטיביים, רחוק מהספר או ממה שאנו קוראים…
והתובנה?
החיפוש הפנימי בגוגל
התובנה היא תוצאות החיפוש בגוגל הפנימי.
בלי שאנו מודעים לכך, המוח הפעיל את “מנוע החיפוש” ויצר קשרים חדשים – סינפסות חדשות – שהביאו לתשובה חדשה ולכן לתובנה.
אני מחשיבה את התהליך הזה ממש כּפֵּלֵא, לא פחות!
תחשבו כמה ברי מזל אנחנו שיש לנו מוח כזה חכם, כזה שיודע ללכת ולחפש את התשובות ולספק לנו תובנות עמוקות ונפלאות!
כעת, ברור לכולנו שכל תובנה כזאת מעשירה אותנו, עוזרת לנו להיות יותר חכמים ולכן, יותר מסוגלים להחליט החלטות חכמות, לפתח נקודות מבט חכמות על החיים, לא לקבל כל דבר כ”תורה מסיני”, אלא ללכת ולבדוק ולהישאר נאמנים לערכים שלנו ולמה שחשוב לנו באמת. כמה היה יכול להיות נפלא, אם כן, לו יכולנו להיות יותר מודעים לתהליך הזה ולעודד אותו באופן רצוני.
כן, כי כרגע זה פשוט “קורה לנו”. התובנה מגיעה לה מעצמה ואם אנו ברי מזל, אנחנו גם מספיק נוכחים כשזה קורה כדי לשים אליה לב ולקלוט אותה.
אך האם קיימת דרך לפתח את היכולת הזאת? להגביר את זרם התובנות ולגרום להם לקרות כשאנחנו רוצים וצריכים אותן?
ובכן, התשובה היא בהחלט כן!
איך מפתחים את היכולת הזאת?
זה יקרה על ידי פיתוח התקשורת בין שתי ההמיספרות של המוח, בין שתי ה’מערכות’ – כפי שקורא להן דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה התנהגותית. מחקרים כבר הראו שהגאונות אינה נמדדת על ידי גודל או משקל המוח, אלא על כמות הקישורים הנוירונאליים (של תאי העצב של המוח, הנוירונים) בין שתי ההמיספרות של המוח (המיספרה = חצי כדור).
בין המאמרים שכתבתי באתר האינטרנט שלי, יש כמה שנוגעים לשתי ההמיספרות, ואני מזמינה אתכם לקרוא אותם (הנה למשל מאמר אחד). חשוב לי כאן פשוט להזמין אתכם להרהר על כל הדברים שתוכלו לעשות, על כמות הדברים שתוכלו לדעת, על השליטה שתשיגו בחיים שלכם, על היכולת החדשה לבחור, להחליט ועוד ועוד ועוד – כל זה כשתפתחו באופן רצוני את התקשורת בין החלקים השונים של המוח שלכם.
וכדי שלא יהיה ספק, הקריאה המהירה, או הקריאה התלת מימדית, כפי שאני קוראת לה, עושה את זה. הקריאה הצילומית התלת מימדית – הקורס שאני מפתחת כעת כקורס דיגיטלי – כבר עושה ממש שימוש רצוני ביכולת הזאת.
הרשו לי, אם כן, פשוט לסיים בפרובוקציה:
נפל לכם כבר האסימון לגבי כמה חשוב לפתח את היכולות של המוח שלכם? כמה חשוב להשתמש בעצמנו יותר טוב?
אני בטוחה שכן.
כתבו לי – גם בתשובה למייל הזה – מה הייתם רוצים לעשות, אילו יכולות הייתם רוצים לפתח, איך הייתם משתמשים במוח המשודרג שלכם. אני אקרא כל מייל וגם מבטיחה לענות לכם אישית.